Comments Off

By admin, 08/11/2011 03:11

עונת הסתיו היא עונה של שינויים רדיקליים ומהירים באנרגיות, – מה שהופך אותנו לפגיעים ביותר מבחינת סיכויי ההידבקות בוירוסים שונים של התקררויות ושפעות.

הוירוסים הם יצורים מעניינים ביותר. עקב גודלם המיקרוסקופי עליהם להתאים באופן מדויק ומוחלט לאתרים ההתחברות ברצפטורים של המארח על מנת שיוכלו להיהפך לפעילים, ולכן הוירוסים כל כך ספציפיים למינים שונים.

הוירוס יכול לשכון רדום בגוף המארח, אפילו לתמיד, עד אשר יש ירידה בפעילות המערכת החיסונית, ואז “חוטף” הוירוס את תפקודי התא לצרכיו במטרה להתרבות ולהיפלט למערכת הדם.

לא כל הוירוסים דומים. עם חלקם אנחנו יכולים לחיות ואילו אחרים יכולים לגרום למוות.

השפעת היא המחלה הויראלית הקטלנית ביותר ! ,  בשנת 1918 קטלה השפעת הספרדית יותר אנשים מאשר מגפת הדבר.

יתכן שזו אינה מקריות שהסרט “התפשטות” יוצא לאקרנים דווקא בימים אלו. [ זהו מותחן פעולה על צוות רופאים שנלחם בווירוס המאיים לחסל את אמריקה. הוירוס נישא באוויר והתפשטותו המהירה יוצרת פאניקה בעולם. הקהילה המדעית הגלובלית כולה מתגייסת כדי למצוא לו תרופה, אך מתקשה לעשות זאת.]

יש ספק לגבי מידת הדיוק של הסרט, אך אין ספק שתסריט כזה,  של ווירוס לא מזוהה המתחיל להשתולל ולהרוג חלק גדול מאוכלוסיית העולם, בודאי אפשרי.

אז מה ניתן לעשות אם תסריט וירוס שכזה מתרחש?

מרק מחזק חיסון וטעים לסתיו:

Comments Off

By admin, 21/10/2010 09:15

חליטה של כמה ירקות סתו עם רוטב קליל  = סלט פריך וקל לעיכול.

חומרים

2 ליטר מים רותחים

1/2 ראש כרוב ירוק

1 ראש כרוב סיני

1 כוס פרחי כרובית

1 כוס גזר מגורר

1/2 כוס בצל קצוץ

רוטב

1/4 כוס שמן זית כתית מעולה

1/2 כוס טחינה או 1/2 כוס יוגורט טרי

1/4 כוס חומץ

1/2 כוס מים

1 כף סירופ מייפל

1 כפית מלח ים

הכנה

* לחלוט את הירקות 2-5 דקות לפי הסדר הבא: כרובית, גזר, כרוב סיני, כרוב ירוק, בצל.

* לסנן ולשטוף במים קרים כדי לעצור את בישול.

* לייבש היטב

* לערבב את הירקות בקערה.

* לערבב את חומרי הרוטב בקערה נפרד.

* לשפוך את כמות הרוטב הרצויה (לפי הטעם) , על הסלט ולהגיש.

Comments Off

By admin, 14/10/2010 02:48

סתיו, סתיו, סתיו . . .

האם שמתם לב שרוב הפירות המבשילים בסתיו הם בעלי צבעים עזים?

אדום – רימון, עוזרר קוצני, ורד הכלב, קטלב, קיסוסית, מיני אלה

סגול/שחור – אשחר, בר-זית, ער-אציל

צהוב – עוזרר קוצני, לבנה רפואי

פירות אלו, במיוחד האדומים-סגולים-שחורים, עשירים בחומרים הנקראים אנתוציאנינים הנותנים לפרי את צבעם האדום סגול.

אלו מולקולות פשוטות יחסית השייכות למשפחת הפלבנואידים שהם פיגמנטים הנמסים במים והם מרוכזים בזרעים, בקליפות, בפירות ובפרחים. הם חלק מהמרכיבים הפעילים בצמחי מרפא ומייחסים להם פעילות נוגדת חיידקים, נוגדת דלקת, נוגדת אלרגיה, נוגדת סרטן ועוד. הם האחראים בצמח לצבעי עלי הכותרת, עלים שורשים ופקעות ומאפשרים הגנה מפני קרינה אולטרא סגולה.

האנתוציאנינים הם נוגדי חמצון חזקים ביותר וככאלה השפעתם על הגוף האנושי מתבטאת בהגנה בפני תהליכי הזדקנות באמצעות:

א. הגנה על ממברנות התאים מפני חומרים מזיקים = האטה בהזדקנות רקמות הגוף

ב. הגנה על תאי המוח מנזקי חמצון = מניעת מחלות ניווניות של מערכת העצבים במוח

ג. הגנה בפני חמצון הכולסטרול ה”רע” = מניעת טרשת

ד. הגנה על שלמות התאים המרפדים את דפנות כלי הדם = מניעת מחלות כלי דם

ה. שמירה על פעילות תקינה של מחזור הדם בנימים = מניעת סיבוכי מחלת הסוכרת כמו מחלת הרשתית הסוכרתית שעלולה לגרום לעיוורון.

ולכן ההמלצה היא כמובן להגביר את צריכת המזונות העשירים באנתוציאנינים בתפריט שלנו.

אפשר למצוא אותם בעיקר באוכמניות, פירות יער, דובדבנים, תות שדה, ענבים סגולים,רימון, צנון, צנונית, קקאו, יין אדום.

לאנתוציאנינים חשיבות גדולה ברפואת צמחי המרפא, בעיקר משום שהם נוגדי חמצון חזקים, המגינים על תאי האנדותל של כלי הדם הקטנים מפני נזק חמצוני.

רציתי לשתף אתכם בפעילות שערכנו במסגרת הקבוצה ההרבליסטיו הנקראת מבט,  יצאנו ללקט צמחי מרפא ארצישראליים העשירים באנתוציאנינים – בעיקר פירות העוזרר ופירות ורד הכלב. חיפשנו גם סומק אך ללא הצלחה

המקום:

פירות ורד הכלב – יכולים לסייע ב:

התמודדות עם התקררות ושפעת

מחלות דרכי השתן

בעיות מפרקים

איסוף פירות עוזרר – Crataegus spp. fruits

פירות העוזרר יכולים לסייע ב:

תפקוד תקין של הלב – מחזק פעילות לב, מגביר ניצולת חמצן וכיווץ שריר הלב, מפחית קצב פעימות לב

תפקוד תקין של כלי הדם – מגביר זרימת דם בעורקים הכליליים, מוריד לחץ דם,

נוגד חמצון, אנטי דיכאוני, מחזק כללי (Tonic), אנטי דלקתי

Comments Off

By admin, 27/09/2010 02:18

דבש חרובים

בכפרים הערבים והדרוזים משקים את הילדים בסירופ שעשוי מהחרוב (ראה בהמשך ), כמניעה כנגד מחלות החורף שיעול, הצטננות וליחה.

הוא משמש ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי ארץ-ישראל – כתרופה נגד שלשול, פצעים בפה, סוכרת, מחלות כלי הנשימה, שיעול חריף ולמניעת דימומים פנימיים.

החומרים:

כמחצית ק”ג תרמילי חרוב בשלים,

מים,

שני סירים לבישול,

בד לסינון,

וצנצנת עם מכסה.

אופן ההכנה:

תחילה נקטוף כמחצית ק”ג תרמילי חרוב בשלים, ורצוי שהם יהיו מן הזנים המשובחים יותר, הניכרים בתרמיליהם הגדולים ובציפתם העסיסית. אם כבר בוחרים רצוי לבחור חרובים כאלה, שלא ניכרת בהם פגיעת מזיקים. עתה נשבור את תרמילי החרוב לחתיכות קטנות, ככל האפשר, ונכניס אותן לכלי הבישול. בעת פעולת השבירה רצוי גם להוציא את זרעי החרוב ולשמרם לתבשיל נוסף – דייסת זרעי חרוב (ראה להלן, וכן אפשר אגב שבירה להרחיק את כל החלקים הנגועים של תרמילי החרוב. לאחר שגמרנו לשבור את התרמילים ולהכניסם לכלי הבישול, נוסיף מים כדי רבע מעל החרובים (כך שהחרובים יהיו 3 חלקים בגובה, בתוך הסיר, והמים יהיו 4 חלקים).

עכשיו נעמיד את הכלי עם החרובים ועם המים על כירה שבה אש בינונית, ונביא את המים עד לרתיחה. נמשיך לבשל במשך שעתיים בערך. כעת נוציא שבר של חרוב מהמים ונטעם אותו, אם עדיין מורגשת מתיקות בחרוב, נמשיך לבשל במשך 30-20 דקות נוספות ושוב נטעם, אם אין מורגשת יותר מתיקות, נוכל להסיק, שרובו של החומר הסוכרי מוצה ועבר אל המים, ולכן אפשר להפסיק את בישול החרובים,

נפריד את הנוזל, שמוצה מתוך שברי החרובים, מן העיסה ומשאר החומר המוצק באמצעות העברת הנוזל לסיר אחר. ההפרדה תהיה יעילה יותר, אם נסנן את הנוזל דרך בד. אלה הרוצים לנצל את החומר עד תומו, אף יסחטו את הבד המסנן על החומר המוצק שבתוכו, וימצו כך כמות נוספת של חומר, אך כאן יש לומר, כי במקרה זה ה’דבש’ יהיה עכור במקצת.

את נוזל המיצוי של החרובים שהפרדנו נמשיך להרתיח, כדי שהמים יתאדו והוא יהיה סמיך יותר. עם התמעטות המים נבדוק שוב ושוב את סמיכות הנוזל ואת מתיקותו (אין צורך להפריז בטעימה, ולא בכמות, כי אחרת לא יישאר לנו סירופ), עד שייראה לנו, כי הסירופ הפך למעין דייסה דלילה. מכאן נמשיך את הבישול על אש קטנה, עד שהנוזל ייהפך למעין דייסה סמיכה. דייסה סמיכה זו נשפוך לצנצנת, והרי לנו ‘דבש חרובים’. את הדבש הזה ניתן למרוח על לחם, להכין ממנו מלית לעוגות, ואת הנותר לשמור בבית לשימוש יום-יומי. בתיאבון.

שום

לקצוץ מספר שיני שום

להניח בקערה או צנצנת

להוסיף שמן זית כתית מעולה מכבישה קרה, עד שיכסה

לטבול לחם בשמן ולאכול במשך היום.

ניתן להכין מנה גדולה שתספיק למשך שבוע או להכין חדש מדי יום.

ככל שהשום יושב יותר זמן בשמן כך השמן נהיה חזק יותר מבחינת תכונותיו האנטי וירליות, אבל להקפיד שהשמן לא יתעפש.

למנוע התעפשות צריך שהשמן יכסה כל הזמן את השום ולהרחיק מאור ואוויר.

כדאי להשתמש בשום גם בבישול.

ג’ינג’ר – תה ג’ינג’ר טרי מומתק בדבש

חתוך ג’ינג’ר טרי למעט חתיכות דקות ולמזוג עליהם כוס מים רותחים.

לכסות ולהמתין כ- 15 דקות, אפשר לסנן ואפשר לא,

להמתיק בדבש לפי הצורך.

אפשר לשתות תה זה מספר פעמים במשך היום, מעולה לסימנים ראשוניים של אף סתום וליחה.

פרוביוטיקה, תוססים – מעוררי מערכת חיסון

תרבויות רבות כוללות מאכלים מוחמצים, תוססים במזונם.

כל ארוחה יפנית מתחילה במרק מיסו, הקוריאנים מגשים מנה של ירקות מוחמצים חריפים הנקראים kim-chee  , הגרמנים מרבים לאכול שוקרוט (כרוב חמוץ מבושל) ומאכלים מוחמצים אחרים, הארופאים הצפוניים , ההודים, הערבים והאוכלוסיה הים תיכונית מרבים לאכול מוצרי חלב לא ממותקים ומותססים כמו יוגורט וקפיר.

הפרוביוטיקה ובמיוחד הבקטריות יוצרות חומצת חלב, הם חיידקי מעיים ידידותיים הנמצאים גם במזונות מותססים כמו אלו שהוזכרו לעיל ומשפרים את תפקוד מערכת העיכול, משפרים את זמינות חומרי המזון  לתאים,  מעוררים את מערכת החיסון, מורידים תופעות של חוסר סבילות ללקטוז ומורידים סיכון לסרטן.

למען בריאות טובה רצוי לכלול באופן קבוע בדיאטה היומית מזונות מותססים ומוחמצים.

התקררויות ושפעות

להחלמה מהתקררות או שפעת, כדאי:

Comments Off

By admin,

אמרה סינית ישנה אומרת כי “קל יותר לנצח במלחמה שעוד לא התחילה מאשר בעיצומה…”

ולכן המניעה היא האסטרטגיה הטובה ביותר לנצח במלחמה כנגד השפעת וההתקררות.

מספר צמחים מהרפואה המסורתית הידועים כמעוררי חיסון , צמחים שאכן עובדים שאם לא כן הם לא היו שורדים אלפי שנים!!

פטריית שיטאקי –

פטרייה הגדלה על עצים, מוצאה מיפן, סין וארצות אחרות ממוזגות באסיה. פטריית מאכל בעלת טעם נעים ומשמשת כמזון ורפואה כבר אלפי שנים. יש לה ערך תזונתי רב. מכילה 25.9% חלבונים, 67% פחמימות, שומנים, בעיקר חומצה לינולאית, סיבים מסיסים ובלתי מסיסים, מינרלים בעיקר סידן, ויטמינים וכן ריכוזים גבוהים של ergosterol ההופך בהשפעת קרני השמש לויטמין D. מכילה גם מינרלים רבים אם גדלה על מצע מתאים.

מעוררת את מערכת החיסון, משפעלת תאי הרג טבעיים, ממריצה לימפוציטים וייצור אימונוגלובולינים וכן ייצור אינטרפרון.. ניסויים הוכיחו כי יש לה גם פעילות המעכבת התרבות של וירוסים.

השימוש בפטרייה כמזון מומלץ לחיזוק הגוף ולמניעת מחלות.

אסטרגלוס –

אחד מהצמחים המוכרים והחשובים ביותר ברפואת הצמחים המודרנית, ובוודאי ברפואה הסינית המסורתית, נחשב למחזק של אנרגיית הצ’י (אנרגיית החיים), גם למחזק של הקיבה והריאות ומחזק של האנרגיה המגוננת של הגוף ((Wei Qi,) ההגדרה הסינית הקדומה למה שאנו מכנים במערב – מערכת החיסון

צורת לקיחה מקובלת בסין היא בבישול – הרתחה של השורש במרק, יחד עם עוף או עם ירקות וצמחים אחרים, זאת במקרים של חולשה או מחלות חורף שונות.

לשורש ישנו טעם מתקתק המזכיר במעט טעם של חמאת בוטנים.

עיקר השימוש הרפואי היה ועודנו למגוון מצבים של חולשה, בפרט חולשה חיסונית.

פטריית ריישי –

פטרייה הגדלה על עצים, בעיקר על עצי אלון, אבל נדירה ביותר. הייתה בשימוש בסין ויפן כבר לפני כ- 4000 שנה, לטיפול במחלות כרוניות. נחשבת כאחד הטוניקים הטובים ביותר לגוף. כיום מגדלים אותה וברפואה המודרנית היא נחשבת לצמח תומך מצוין בפורמולות המיועדות לטיפול ארוך טווח במחלות המערבות חולשה חיסונית וסטרס, ביכולתה להגביר את סיבולת הגוף פיזית ומנטלית . ובין שאר מעלותיה נחשבת נוגד שיעול ומקלה על הנשימה.

ניתן להשתמש בפטירה בצורות שונות: סירופ, מרק, חליטה, זריקות, כדורים, טינקטורות, אבקה מעורבת עם דבש.

לרוב האנשים ברור כי השפעת וההתקררות הם מחלות וירליות, כלומר אין טעם לקחת אנטיביוטיקה !

צמחים הבאים ידועים בתכונותיהם האנטי בקטריאליות והאנטי וירליות:

אנדרוגרפיס – צמח מהרפואה הסינית וההודית המסורתית ומשמש כיום לתמיכה

במערכת החיסון, לטיפול בזיהומים ולתמיכה בכבד.

אכיניצאה -

אחד הצמחים הנחקרים ביותר ברפואת הצמחים המערבית, משמשת בעיקר

לתמיכה במערכת חיסון ולטיפול במצבים זיהומיים.

חותם זהב –

צמח על סף הכחדה, בעל פעילות אנטי דלקתית ואנטי זיהומית חזקה.

עלי זית –

פעילות אנטי בקטריאלית חזקה, ובנוסף מוריד רמות סוכר בדם ולחץ דם.

שיני שום –

פעילות אנטי זיהומית, תומך ומשפעל את מערכת החיסון.

יסטיס עלים ושורש –

צמח מהרפואה הסינית והאיורוודית לטיפול הצטננות,

בדלקות ובכאבי גרון, בתחלואי מערכת הנשימה העליונה,

בזיהומים במערכת העיכול, במחלות חום ,

ג’ינג’ר –

צמח חם ויבש, מתאים לטיפול במחלות חורף, ובבעיות במערכת העיכול.

צורת הלקיחה: בבישול יומיומי, בתה, כסירופ וכטינקטורה.